בימים אלה פורסמו תוצאות מחקר מארה"ב שבו נמצאו רמות כספית גבוהות ב-59 דגימות של דגי טונה מקופסאות שימורים שנלקחו מ-11 מדינות בארה"ב. החוקרים מקבוצת ה – Mercury Policy Project במדינת ורמונט, ממליצים להגביל את צריכת טונה "בהירה" בילדים למקסימום של פעמיים בחודש, ולאסור לחלוטין אכילת דג טונה מסוג אלבקור. המחקר עורר הדים רבים בארה"ב ובעולם.
רקע:
חשיפה לכמויות גדולות של כספית עלולות לגרום להרעלה בדרגות חומרה שונות.
כספית מופיעה בטבע ב-3 צורות עיקריות: כספית אלמנטרית (כיסוד), אורגנית, ואנאורגנית.
הכספית האלמנטרית היא במצב נוזלי בטמפרטורת החדר (כגון במד חום) ורעילותה נמוכה בבליעה, מאחר ואינה נספגת, אך גבוהה בחשיפה נשימתית לאדי כספית.
כספית אנאורגנית, בעקר מלחי כספית, נספגת חלקית לאחר בליעה או חשיפה עורית, מצטברת בכליות וגורמת לפגיעה כלייתית. תתכן גם פגיעה במערכת העיכול עם דלקת בחניכיים ובפה, טעם מתכתי בפה ונזק קורוזיבי למעי. כספית אורגנית, בעקר מתיל-כספית, היא הרעילה ביותר הן בבליעה והן בשאיפת אדים.
הפגיעה העיקרית היא במערכת העצבים עם רעד, אטקסיה, דיסארתריה ופגיעה קוגניטיבית. כספית אורגנית חודרת דרך השליה וחשיפה בהריון עלולה לגרום לפגיעה התפתחותית קשה בעובר.
פרט לחשיפה תעסוקתית לכספית, המקור העיקרי של חשיפה לכספית באוכלוסייה הכללית הוא מאכילת דגים ומאכלי ים. הרעלת כספית קשה מדגים שהכילו כמויות גדולות מאד של כספית נצפתה לראשונה ביפן ב-1955, על רקע שפכים תעשייתיים. דגים מהווים מקור פוטנציאלי לחשיפה ברמה נמוכה ארוכת טווח לאוכלוסייה, ולכן רשויות הבריאות בארה"ב ובישראל הוציאו המלצות לציבור, בעקר לקבוצות סיכון (נשים הרות). המקור העיקרי לכספית בדגים הוא מפליטה של תחנות כוח פחמיות, פיזור אטמוספרי, שקיעה בימים, נחלים, ברכות דגים, וכך היא מגיעה לדגים. הכספית עוברת ביו-טרנספורמציה למתיל-כספית, שהיא יותר מסוכנת בגלל החדירות למוח. כספית עוברת תהליך הדרגתי של ריכוז בשרשרת המזון של הדגים: ככל שהדג גדול יותר, ואורך חייו גדול יותר- הוא צובר יותר כספית. חיסונים הכילו בעבר כמויות זעירות של כספית בצורת תיומרסל, כחומר משמר. מזה כ-10 שנים כמויות התיומרסל בחיסונים הופחתו והן נחשבות לזניחות.
המשמעויות של המחקר מארה"ב לגבי המצב בישראל:
הדגים המכילים ריכוזים גבוהים במיוחד של כספית הם דגים ענקיים, כגון דג החרב וכרישים, שאינם כשרים ולא נצרכים בארץ. דגי טונה עשויים להכיל כספית, בעקר הזנים הגדולים. הטונה המכילה את כמות הכספית הגדולה ביותר היא מזן האלבקור שהיא טונה לבנה, יקרה מאד, ולא מיובאת לארץ בצורה הנפוצה של טונה בקופסאות שימורים.
במחקר שנעשה במדינת ורמונט נמצא ריכוז ממוצע של 0.56 מיקרוגרם כספית\גרם בטונה מסוג אלבקור, פי 5 מהריכוז הממוצע של כספית בטונה בהירה.
בהתייחסות למחקר זה מצוטט פרופ' ג'רום פאולסון, יו"ר המועצה לבריאות הסביבה של האקדמיה האמריקאית לפדיאטריה,
שהסקת מסקנות מבדיקת כספית ב-59 דגימות טונה אינה סיבה לשנות את המלצות רשות המזון והתרופות (ה- FDA) בארה"ב.
הוא ממליץ על ביצוע בדיקות נרחבות יותר באזורים שונים של ארה"ב בטרם ניתן להסיק מסקנות. המלצות ה- FDA לגבי נשים הרות של צריכת דגים עד 3 מנות של 120 גר' לשבוע – בעינן עומדות.
ב-2003 הוציא משרד הבריאות בישראל הנחיות לגבי צריכת דגים ע"י נשים הרות, הדומות להנחיות בארה"ב, והנחיות אלה תקפות גם היום.
עקרי ההנחיות: מותר ואף חשוב לנשים הרות לצרוך דגים בהריון, בגלל הערך התזונתי המיטבי כולל תכולת אומגה 3.
לנשים הרות מומלץ לצרוך עד 3 ארוחות של 120 גר' לשבוע, עדיף דגים קטנים או בינוניים ולא גדולים, ורצוי לגוון ולא להינעל על סוג דג אחד.
בילדים- מומלץ גם לצרוך דגים על פי כללים אלה (במנות פרופורציונליות, בהתאם לגיל).
כיום- טונה מסוג אלבקור אינה משווקת בישראל בשימורי טונה הנמצאים בשיווק, הטונה המיובאת לישראל נבדקת מדגמית לפני אישור היבוא, ומעת לעת גם ע"י משרד הבריאות, ועומדת בתקנים.
לסיכום:
ממצאי המחקר מארה"ב אינם רלבנטיים ברובם לישראל, מאחר ודג הטונה שנמצא עם תכולת כספית גבוהה פי 5 מיתר דגי הטונה הוא האלבקור, שאינו משווק בישראל.
אמנם העולם הוא כפר גלובאלי קטן, אך יש שונות נכרת בין אזורים שונים, ובמדיניות של בריאות ציבור חשוב להעריך את המצב בכל מדינה מעת לעת, כבסיס להמלצות לאומיות.
על זה נאמר Think globally, act locally. עם זאת, תוצאות מחקר זה מהוות תזכורת כי יש להדק את הפיקוח והמשך הביצוע הסדיר של בדיקת כספית בדגים המשווקים בישראל,
הן אלה שמקורם בישראל והן אלה המיובאים לארץ. במקביל, יש לצמצם ככל האפשר את החשיפה של האוכלוסייה הכללית לכספית, בעקר ע"י מעבר מתחנות כוח פחמיות למקורות אנרגיה ירוקה ונקייה יותר.
